א.ד גורדון

בכמה מילים על אבי דת העבודה אברהם דוד גורדון המכונה בפי העם אדה גורדון. גורדון שנולד ברוסיה היה דמות מופת יחודית בדור של נפילים, הוא עלה לארץ במסגרת העלייה השנייה שבה  עלו כמה מהדמויות המרכזיות בתולדות הציונות: בן גוריון, יצחק בן צבי, ברל כצנלסון , מניה וישראל שוחט, חיים ברנר שהיה הוגה הדעות הבולט ביותר של אותה התקופה והיה חבר ובר פלוגתא של גורדון ועוד רבים וטובים.

גורדון שהיה כבר בן 48 שנים בעלותו לארץ היה ממש אבא של כל העולים הצעירים שבאו בצוותא איתו, וכך הוא גם הרגיש, אפילו על ערש דווי בהיותו בן 65 ביקש להיפרד מכל חברי קבוצת דגניה בה התגורר והשביעם להמשיך בדרך העבודה. גורדון שחזותו החיצונית נראתה כשל נביא כפשוטו, היה דמות מופת בכל קנה מידה ראשית הוא האמין גם ב"הלכה" ולא רק ב"מדרש" כלומר סירב לכל עבודה פקידותית שהוצעה לו וקיים את המאמר השחוק "נאה דורש נאה מקיים" תוך דרישה עצמית לעבוד בעבודת האדמה הפיסית, בצוותא עם כל חבריו הצעירים ,ביום היה עובד בידיו ממש את אדמת הארץ. חופר תעלות להשקיה, סולל כבישים. ובלילה היה טובל את רגליו במים קפואים על מנת לא להירדם ועל שולחן כתיבה מאולתר היה כותב את הגיגיו, ששימשו כמזון רוחני לחלוצי העלייה השנייה.

תפיסת עולמו הייתה שונה במקצת מהלך הרוח הכללי של העלייה השנייה , הוא לא התחבר לחזון הסוציאליסטי ואף העז לחלל את קודש הקודשים של הסוציאליזם שהיה אז במעמד של דת ויצא לעבוד בהתרסה באחד במאי. בניגוד לדעה ה"אפיקורסית" הרווחת בקרב החלוצים, כפי שהגדירה ברנר "יתגדל ויתקדש שמיה האדם העברי ולא שמיה רבה", הוא המשיך באורח חיים יהודי והקפיד לא לעבור ב"לא תעשה" ואף כתב מכתב תשובה לברנר בו הטיף לו : "מניין השנאה הכבושה לדת ישראל ולרוח ישראל?" .תפיסת עולמו היתה לעיתים מעט נאיבית או לוקה בסתירות כך היה צמחוני אדוק והטיף לפציפיזם כשהיה תורו לצאת לשמירה היה יוצא ללא נשק כפי שהעיד עליו שמואל דיין , אביו של משה דיין חבר קיבוץ דגניה. ברם הוא הבין שעל מנת להיות למדינה ככל העמים נצטרך כח מגן חזק, את רעיונותיו הגדיר בפשטות הבאה: "אני זורע רעיונות וחושב אוטופית ולא פרגמטית"..  

"הטבע" היה אבן יסוד בתפיסת עולמו של גורדון. הוא טבע את המונח "ולקחת תורה מפי הטבע" לא כהתרסה אפיקורסית כמובן אלא במובן של בריאות נפשית שתשפיע על העולם כולו . תפיסתו גרסה שכאשר האדם מחובר לאדמה, הוא אדם שלם וכך הוא כותב במאמרו המפורסם "האדם והטבע": "ודווקא הפרא ,דווקא האדם הטבעי הנהו בעל חושים בריאים, חדים ושלמים , ויש שהוא משיג בחושיו הפשוטים מה שאין איש המדע משיג בכל כליו ומכשירי העבודה שלו. והסיבה לזה היא לא רק שלילית, לא רק מה שהוא האדם הטבעי אינו נמצא בתוך התנאים המושחתים של חיי האדם הנאור, שגם הם אינם תוצאה ישירה או בלתי ישיר מן ההתרחקות מן הטבע כי אם גם חיובית, מה שהוא יונק ממנו יניקה בלתי פוסקת". אשר על כן נאמנים לתורתו ותפיסת עולמו של גורדון, בנו חברי קבוצת דגניה בשנת  1935 את מפעל ההנצחה הראוי לאיש המיתי הזה בדמות מוזיאון, שהיה הראשון בהתיישבות העובדת.במוזיאון שלושה אגפים: פינה לזכרו של א.ד. גורדון, הכוללת מעט מחפציו האישיים וחלק מכתביו. אגף הארכיאולוגיה בו מוצגים פריטים מהאזור העשיר בהתיישבות אדם למן התקופה הפרהיסטורית ועד ימינו . ואגף הטבע בו נמצאת תצוגה גדולה של טבע הארץ הכוללת מוצגים רבים מן החי, הצומח והדומם תוך דגש על טבע האזור בתצוגה ישנם גם "-פספוסי טבע" שיענינו מאוד את הדור הצעיר כגון: עגל בעל שני ראשים, נחש עם ציפור בבטנו ועוד. טלפון המוזיאון: 6750040 -04.

נאה לקרוא לסיום את אחד ממשפטיו המפורסמים והחשובים שרלוונטי מאוד גם לימינו אלה: "ולקחת תורה מפי הטבע, תורת הבנייה והיצירה, ולמדת לעשות כמעשה ובכל אשר תבנה ובכל אשר תיצור. וכן בכל דרכיך ובכל חייך תלמד להיות שותף לו כמעשה בראשית".

 


accessibility