גשר הפקק

המוני ישראל רואים בצפון, מזור לחום הגדול הפוקד את ארצנו המזרח תיכונית, בדמות מעיינות ונקודות מים בהם ניתן יהי לרבוץ ולהצטנן. אנו נמליץ על נקודה לא כל כך מוכרת בדרום עמק החולה ולמרגלות הגולן, באזור גשר הפקק. שם די מוזר לגשר שאיננו מכוכבי דיווחי התנועה של גלגלצ. מקור שמו טמון בהיסטוריה ארוכת שנים מבחינה היסטורית אך קצרה מאוד מבחינה גיאולוגית. בנקודה זו שכן בעבר מחסום בזלת ענק שכונה בשם "הפקק" עקב היותו חסם לניקוז עמק החולה. הפקק נוצר כתוצאה מגלישת הלבה שהתפרצה מהרי הגעש העצומים של רמת הגולן . הלבה שהינה חומר נוזלי זורמת על פי חוקי הגרביטציה ועל כן היא גלשה דרך מורדות רמת הגולן, שנראים ממזרח לנו בדמות שדות קוצים צהובים ענקיים, אל עבר עמק החולה. החומר המגמתי שגלש מטה במורד הצטבר בנקודה זו לכשהתקרר החומר הוא התגבש לידי גוש סלע בזלתי גדול ועצום. כשהחלו במבצע החלוצי הגדול של שנות החמישים הלא הוא מפעל יבוש החולה. סברו שפיצוץ הפקק יביא לירידת מפלס הביצה ויבושה. על כן פוצץ הפקק ואכן מים רבים מתוך ימת החולה זרמו במורד הירדן אך כעבור זמן לא רב שבו חלק מהתעלות והתמלאו מים ממקורות הנחלים שזרמו אל עבר הימה. כמובן שגם על ענין זה התגברו ואנו לא נרחיב כעת בענין יבוש החולה. שמו הרשמי של הגשר הוא גשר ש"ן ראשי תיבות של שביתת נשק. בנקודה זו רצו להנציח את פועלם של אנשי ועדת שביתת הנשק שעמלו בזירה הבינלאומית על קיום הסכמי שביתת הנשק בין מדינת ישראל לבין סוריה לאחר מלחמת השחרור. להווי ידוע שהסורים ירו רבות על חקלאי העמק מההרים הסמוכים. עד כמה הם היו סמוכים ניתן לראות ממקבצי האקליפטוסים שנמצאים מעל הגשר ממזרח ברמת הגולן שם היה קו המוצבים הקדמי של הסורים ממש כמטחווי נגיעה מהעמק. קיבוץ גדות הסמוך שנראה מדרום לגשר. כמובן שספג ירי רב והפגזות רבות שכמעט והחריבו כליל את הקיבוץ. גם עצי האקליפטוסים הרבים הנטועים בשדרה מגשר הפקק וצפונה על גבי כביש 918 הינם שריד ליריות אלו שכן האקליפטוסים נטעו על מנת לשמש מחסה ומסתור לרכבים הנוסעים מתחת לאפם של הסורים. אבל איום הסורים בנקודה זו הוסר בעז"ה וכעת אנו באזור תיירותי-חקלאי שופע מים ואנו נלך אל נקודה המשלבת את שני הדברים ומכונה בפי העם "הג'קוזי". עם שם כל כך מחייב נתחיל לצעוד מגשר הפקק מזרחה אל עבר שביל עפר שעליו סימון אדום סימון זה הינו שייך לנחל גילבון שערוצו בולט מעלינו ממזרח אנו צועדים בערך כ5 דק' עד שנגיע לצינור מים מברזל בולט מעל פני הקרקע וסימון השבילים מתעקל ימינה. נעזוב את סימון השבילים נצעד על דרך העפר מערבה ומיד צפונה ומיד נראה את הפלא הגדול תעלת מים חקלאית שזורמת מים בנקודה זו שהינה חלק מערוץ נחל גילבון והמים פורצים מתוך התעלה דרך מספר חורים .הזרם העז יוצר בדיוק את אפקט הג'קוזי. יש להיזהר בגישה אל המים שכן המשטח חלק ביותר. ועל כן יש המכנים את המקום בשם "גלבבון" כלומר ה"גלבה", ההחלקה, של נחל גילבון... המים הצוננים מקררים היטב את הגוף בטמפרטורה המאוד גבוהה שבדרך כלל שורה כאן בעמק החולה שלמרות היותו צפוני עדיין משמר את מאפייני האקלים החם של השבר הסורי אפריקאי שהוא חלק ממנו, בדיוק כמו עמק בית שאן ,בקעת הירדן ושאר המקומות החמים ביותר בארצנו. לאחר שהרטבנו עצמנו כהוגן נוכל לשוב אל המכונית תוך זמזום השיר "ילדה מגדות" שנכתב על ידי יובב כץ ומתאר את המהפך בחיי העמק לאחר שחרור הגולן מידי הסורים, השיר שמרמז במשהו על מהותה של ההיסטוריה:

 

 "הביטי למעלה, בתי, אל ההר,
ההר שהיה כמפלצת.
עוד יש תותחים, ילדתי, על ההר,
אך הם מאיימים על דמשק.

הביטי למעלה, בתי, לגולן,
שם יש חיילים, אך להבא -
דגלם בצבעים של כחול ולבן,
בוכה וצוחק שם גם אבא.
יהיה לנו בית ירוק, ילדתי,
עם אבא ובובה ושסק,
ולא עוד אימה, ילדתי, ילדתי,
בתי, את בוכה או צוחקת.

שקיעות באדום וזריחות בזהב
פוגשות בירוק ובמים.
ובלי תותחים של אויב על ההר
יוריק עוד העמק כפליים.

זורם הירדן, מתפתל כשיכור,
פריחה את העמק נושקת.
ואיש לא יסב את מימיו לאחור,
בתי, את בוכה או צוחקת.
זורם הירדן, בין גדות יעבור,
פריחה את העמק נושקת,
ואיש לא יסב את מימיו לאחור,
בתי, את בוכה או צוחקת."


accessibility