עיר מקלט-גולן בבשן

אזכורה של מצוות ערי מקלט   מופיעה חמש פעמים, דבר המלמד על ייחודה.

"אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש..את בצר במדבר בארץ המישור לראובני, ואת ראמת בגלעד לגדי, ואת גולן בבשן למנשי"(דברים ד'מג')

זו הפעם השלישית שהתורה עוסקת במצוות "ערי מקלט" (בפעמים הקודמות בשמות כ"א ובבמדבר ל"ה) ובהמשך תעסוק עוד פעם אחת במצווה זו.(בדברים י"ט) ואח"כ ספר יהושע יקדיש פרק שלם לדין ערי מקלט.כלומר אזכורה של מצווה זו מופיע חמש פעמים דבר המלמד על ייחודה.

מבחינת הזמן זו מצווה נמשכת – והשלמתה תעשה בעתיד. התחיל בה משה רבנו כמוזכר בפרשתנו  "אז יבדיל משה"-"נתן לב להיות חרד לדבר, שיבדילם,ואע"פ שאינן קולטות  עד שיבדלו אותן שבארץ כנען, אמר משה מצווה שאפשר לקיימה-אקיימנה"(רש"י),כך הבדיל משה רבנו את שלוש הערים בעבר הירדן המזרחי. ועם ההתנחלות בארץ יהושע מבדיל את שלוש הערים בעבר הירדן המערבי.
ולעתיד לבוא עם ההרחבה בגבולות ארץ ישראל יבדילו עוד שלוש ערים כנאמר (דברים י"ט)"ואם ירחיב ה' אלוקיך את גבולך...ויספת לך עוד שלוש ערים על הערים האלה".
בהיותם במדבר היו בני ישראל גולין למחנה לוויה ששימש כעין עיר מקלט.
תפקידם של ערי המקלט- להוות מקום מגן לרוצח בשגגה.האחריות לחיי הרוצח בשגגה הוטלה על שבט לוי "מצוות ישראל לתת ערים ללויים לשבת בהן,והן קולטות" (ספר החינוך) וזאת מפני ששבט זה נבחר להיות נכון לעבודת בית ה', אין לו נחלה המיוחדת לו,בנחלת שדה וכרם. אך ניתנו ללויים ערים לשבת בהם כדי לקיים את משפחותיהם- ועל כן בגלל "גודל מעלתם וכושר חין ערכם נבחרה ארצם לקלוט כל הורג נפש בשגגה, יותר מארצות השבטים, אולי תכפר עליו אדמתם, המקודשת בקדושתם" כלומר,קדושת חיי האדם האזהרה של "לא תרצח" והציווי להימנע משפיכות דמים "כי בצלם אלוקים עשה את האדם"(בראשית ט'י') צריכים להיות נר לרגליו של כל אדם מישראל. אך, אם קרה המקרה- מלמדת התורה ומנחה כיצד יש לנהוג ברוצח בשגגה.הנוטש את מקום מגוריו הקבוע וגולה למקום בו מעמידים לרשותו תנאים רוחניים וחומריים להמשך נורמטיבי של חייו.
עיר המקלט שמשה הקדיש בבשן הייתה –גולן.בתרגום יונתן זוהתה עיר זו עם דברא, אולי הכוונה לכפר דבורה, במדרש תנחומא זוהתה עם סלוקיה, הסמוכה לקצרין. יש חוקרים המרחיקים את הזיהוי מזרחה אל מעבר לרוקד והעלאן- ל"סח'ם אל ג'ולן".
על אף שאין זיהוי ודאי של מקומה של העיר גולן-הרי זו זיכתה את חבל הארץ שאנו חיים בו- הבשן- בשמה.
כך אנו מוצאים החל מבית שני שאזור מרכז הבשן ומערבה לו נקרא גולן.

גבולות הגולן משתרעים מהחרמון ונחל סער בצפון, דרך נחל רוקד והעלן במזרח,משתפלים לירמוך בדרום ולעמק החולה ובקעת כנורות במערב.
הבשן כולל אם כך שלוש יחידות משנה: במזרח -הר החורן(מוכר בשמו ג'אבל דרוז-הר הדרוזים)מתנשא לגובה 1800 מ' ואולי הוא "הר אלוקים הר בשן,הר גבנונים הר בשן" המוזכר בתהילים (סח' טז')מישור הבשן – בתווך,ובמערב רמת הגולן.
 חצי שבט מנשה ירש את הבשן והגולן והתיישב בהם. הרב יגאל אריאל  בספרו "ארץ ירדן וחרמונים "מציין שלמדנו מהגמרא "בערכין ל"ב על עיר חומה נוספת מימי יהושע בן נון שהתקדשה למקלט בראשית ימי הבית השני בגולן- גמלא. "אלו הן בתי ערי חומה...גמלא וגדור: תנא: גמלא בגליל וגדור בעבר הירדן" גמלא מוכרת וידועה לנו כעיר בגולן וגדור בגלעד, וכשהתוספתא מציינת את גמלא כעיר בגליל הרי היא קובעת שהגליל והגולן חד הם. הדבר מקבל אישור נוסף בתוספתא (מכות ב' ג') "ואף על פי שהפרישו קדש בגליל לא הייתה קולטת,הפריש גמלא תחתיה עד שכבשו את קדש".השרידים בגמלא מלמדים על התיישבות קדומה ביותר,יש הצעות לכך שגמלא יושבה בתקופת שיבת ציון ע"י עולי הגולה,על כל פנים היישוב בגמלא התחדש לאחר פער של יותר מאלפיים שנה, במאה השנייה לפה"ס בשלהי ימי אלכסנדר ינאי ,והמשיך להתקיים עד נפילתה בשנת 67 לס'.
גמלא העיר הגולנית, המבצר החזק, נשאה את לפיד החרות במרד נגד הרומאים. גמלא משכה אליה בתקופת המרד פליטים רבים, והפכה לעיר מקלט במובן הרחב של המושג. וכדברי יוספוס במלחמות היהודים "ובאמת הייתה העיר מלאה וגדושה אנשים שנמלטו אליה על שום חוסנה,ומשום כך עמדה שבעה חודשים בפני הכוח ששלח קודם לכן אגריפס כדי לצור עליה".(שם ד'10).לאחר שובנו אל הגולן במלחמת ששת הימים וחשיפתה של העיר שלא נושבה מאז הריסתה-היא מהווה מקור השראה ונקודת חוזק לתושביו.
מצוות ערי המקלט- באה ליצור בעם ישראל חיים של קדושה – חיים של זהירות אחריות ורגישות.
 גמלא- שבגולן,העמידה עוד קומה בחומה ולימדה אותנו לשאוף לחיים שיש בהם עז מופלא וחוסן רוחני המקרינים על כל פעולותיו של האדם מישראל. והלוואי שנזכה...

לאתר מוזיאון קצרין: ww.mpkatzrin.org.il

 


accessibility