אחו נוב / עודד פורת

 השמורה שמשמרת שטח ביצתי בדרום רמת הגולן מתגאה בפריחת ביצה מיוחדת במינה שלא קיימת בארץ בכלל ואפילו בעולם אין רבים כמוה. כיוון  שכך זהו שטח בוטני מיוחד וכעת בהתאם לעונת השנה פורח בו הריכוז הגדול ביותר של "מלך הביצה" הלא הוא הנרקיס.

 

 השבוע היה שבוע האחרון לשנה האזרחית ומכיוון שאנו בפתחה של שנה בעלת מספר עגול נתפנתה התקשורת לסכם כל דבר אפשרי בעשר השנים החולפות.
אמנם אינני בא בימים, אך בהקשיבי למצעד שירי העשור שמתי לב שאני שולט בכל שיר משמעותי בשלושים השנים האחרונות אז בכל זאת "יש עלי פז"מ" כפי שאומרים בשפה צבאית מהוקצעת. ולעובדה זו יש אולי משמעות בתובנה אישית שלי על כל סיכומי העשור החולף שהתמחה בהרבה חיקויים ובאופנות "רטרו" ו"קאוורים".שבסוף אחרי כל נסיונות החידוש והרצון להיות מקוריים וחדשנים הכל חוזר אל ה"משהו קטן וטוב" כפי שהיטיבו להגדיר זאת חברי להקת המוסיקה "משינה". ומכיוון שכך השבוע אני חוזר אל הטיול "הקטן והטוב" שלי.

למקום קוראים "שמורת אירוס ביצות נוב" שם אולי לא כל כך מזמין אבל עוד דבר שכדאי לזכור בעקבות בלבולי העשור הראשון של המילניום שלא הכל עניין של קופירייטינג . השמורה שמשמרת שטח ביצתי בדרום רמת הגולן מתגאה בפריחת ביצה מיוחדת במינה שלא קיימת בארץ בכלל ואפילו בעולם אין רבים כמוה. כיוון  שכך זהו שטח בוטני מיוחד וכעת בהתאם לעונת השנה פורח בו הריכוז הגדול ביותר של "מלך הביצה" הלא הוא הנרקיס. אלפי נרקיסים יוצרים מרבד לבן בתוך השלולית הענקית  ובימים נדירים בהם אין כאן רוחות האוויר מלא בריח פריחת הנרקיס שהוא אחד מהריחות החזקים ביותר שפרח יכול להפיק. אז מדוע דווקא כאן? מקבץ של תנאים טבעיים יצרו כאן ביצה חיה ונושמת. מיקום השמורה הוא באגן הניקוז המזרחי של הגולן כלומר המים כאן לא זורמים אל עבר הכנרת כפי שמרבית נחלי הגולן עושים אלא לכיוון נחל הרוקאד, הנחל המפריד בין סוריה לישראל. אל דאגה לא נותנים להם ללכת לאיבוד. מאגר חיתל המצוי מעט דרומית למושב נוב סוכר את הנחל ואינו מאפשר איבוד מים לטובת שכנינו "הידידותיים" , תושבי סוריה. באגן הניקוז המזרחי הנחלים אינם קניוניים והשיפוע בהם מתון מאוד ,בשוליהם נמצאים שטחים בהם השיפוע כמעט אפסי מ"הקוקטייל"  של זרימת הנחל ועמידת המים מתפתחת כאן ביצה שונה מהרגיל .
עובדה שנייה קשורה בהרכב הקרקע הבזלתית של דרום הגולן השייכת למה שמכונה בשפה הגיאולוגית  "בזלת הכיסוי", הבזלת הקדומה ביותר בגולן. קרקע זו הינה כבדה ומורכבת גם מחרסית בחלקה העליון. החרסית מתנפחת בעת מגע עם מים ויוצרת שכבה אטומה המונעת מהמים לחלחל. הקרקע גם אוצרת את המים בקרבה זמן ממושך לאחר אידוי המים מה שמאפשר לצומח עשבוני שונה מהרגיל לצמוח כאן גם בחודשי הקיץ. השטח גם מקבל כמויות גדולות של מים משני מקורות הראשון מהשמים, 550 מילימטרים יורדים כאן בממוצע מידי שנה. השני הוא מזרימת נגר עילי או שיטפונות בעברית צחה .כפי שאמרנו קודם לכן הביצה נמצאת בערוץ נחל נוב ובעת שיטפונות הנחל עולה על גדותיו ומציף גם את השטחים הבלתי מנוקזים שסיפרנו אודותיהם קודם לכן. אז אחרי שמנינו את כל מעלות המקום, נזמין אתכם לקפוץ אליו. האמת שלא צריך הרבה מלבד מגפיים ומכנסיים שאפשר ללכלך לשלב ההליכה וגרביים יבשות ותה חם לסיום ההליכה.
השמורה נמצאת על כביש 98 הכביש הראשי של הגולן נכנסים אל עבר הישוב חספין ו150 מטר לאחר הפניה נבחין בדגל רשות הטבע והגנים ובצמוד אליו ברחבת חניה שבימות סוף השבוע מתמלאת. ההליכה היא של כק"מ אחד בלבד בשביל טבעתי החוזר אל החניה. ריכוזי הנרקיסים נמצאים כ300 מטר לערך מהחניה ובדרכנו לשם נראה כיצד השביל שנסלל במיוחד פשוט מוצף במים.
מי שלא הביא את המגפיים שהמלצתי עליהם לעיל יכול לנסות וללכת על אבני השפה  בזהירות או לנסות וללכת בצד השביל על העשבייה למרות שגם היא לא בדיוק תאפשר לנו יובש. מבט על הריכוזים הלבנים היפים של מלך הביצה יתנו לנו כוחות לשיר במלוא גרון : "ונדמה שזה טוב, ככה כי צריך לאהוב ונדמה שזה קרוב משהו קטן וטוב". 


accessibility