מגמלא לירושלים

קשר סמוי ורב שנים עובר בין גמלא לירושלים. אחריתו היא העמידה בקרב אך ראשיתו עשרות שנים קודם למרד.


מגמלא לירושלים

קשר סמוי ורב שנים עובר בין גמלא לירושלים. אחריתו היא העמידה בקרב אך ראשיתו עשרות שנים קודם למרד.

אחד הממצאים הארכיאולוגיים המאפיינים את יהודי הארץ בשלהי תקופת בית שני הוא נר שמן מסוג המכונה נר הרודיאני או נר מקורצף וגם- נר המרד. זהו נר פשוט, עשוי באובניים (בניגוד לרוב הנרות העתיקים שנעשו באמצעות תבנית) פיו של הנר הודבק אליו והוחלק באמצעות סכין (הארכיאולוגים מכנים זאת קירצוף). הנרות המקורצפים הם פרי פיתוחם של קדרי יהודה ומשם התפשט הסגנון לארץ כולה.

במחקר מקובל כי נרות אלו, כמו גם כלים עשויים אבן גיר וכמובן מקוואות, הם סימנים המעידים על ישיבתם של יהודים באתר. כל הסימנים הללו התגלו בגמלא.  אבל מחקרים פטרוגרפיים, דהיינו מחקר הבודק את מקור הטין ממנו מיוצר הכלי, מלמדים שיש כאן רובד נוסף. באמצעות השוואת מרכיבי החימר יכולים החוקרים לדעת מאיזה איזור נלקח החימר ממנו הוכן הכלי. כאשר נבחנו נרות הרודיאנים מאתרים שונים בצפון הארץ הסתבר כי רובם הוכנו בצפון. אולם בגמלא, אחוז גבוה מבין הנרות ההרודיאנים, לא רק דומים לנרות של ירושלים אלא הוכנו בירושלים או סביבתה הקרובה ומשם הובאו לגולן. מה ראו תושבי גמלא ולהתאמץ ולהביא את נרותיהם דווקא מירושלים?
יתכן שהדבר קשור בקדושה המיוחדת שיוחסה לשמן ולשימוש בו. תושבי גמלא הקפידו כםי הנראה ביתר שאת על טהרה במה שקשור לשמן הזית (אותו ייצרו בעצמם, כעדות בתי הבד שנמצאו בגמלא) וכיוון שכלי חרס אינם ניתנים לטיהור הקפידו תושבי גמלא להשתמש דווקא בנרות שהובאו מירושלים.

אולי רמז זה עשוי גם להסביר מה ראו תושבי גמלא, עיר קטנה בשולי הארץ, לעמוד בקרב מול לגיונות רומא. מדוע לא הניפו דגל לבן גם כאשר יודפת וטריכי (מגדל) נפלו בקרב, ושכנותיהן, טבריה וציפורי נכנעו ללא קרב ופתחו שעריהן בפני קלגסיו של אספסיאנוס.
האמת היא שאת הסיבה לכך צריך לחפש לא אצל מגיני גמלא אלא אצל תוקפיה. אספסיאנוס, הגנרל הרומי והקיסר לעתיד, הוא שקבע את כללי המשחק, הוא שהחליט כי הדרך לירושלים עוברת בגמלא. לאחר כיבוש ערי הכנרת יכולים היו הרומאים לשים פעמיהם לירושלים אבל משיקולים שלהם החליטו לעלות קודם על גמלא. כעת השאלה שעמדה על שולחנם של מפקדי גמלא היתה לא רק האם להילחם עבור עירם אלא כפי שהסביר כבר שמריה גוטמן, חושף גמלא, להילחם עבור ירושלים. עבורם הבחירה היתה מובנית מאליה.

 

גוטמן מצא רמז לבחירה הזו במטבע הקטן אותו מצא בגמלא. זהו מטבע יחודי, רק 7  פרטים כמותו התגלו. זהו מטבע שקל כסף כמותו הטביעה ממשלת המרד בירושלים, אלא שהשקל הזה עשוי ברונזה והוא יוצר לא בירושלים אלא בגמלא. מה בדיוק כתוב עליו לא ברור כיוון שהיד שעשתה את המטבע לא היתה מקצועית במיוחד. אך מה ברור הוא שהמטבע הגמלאי מחקה את שקל הכסף הירושלמי הנושא עליו איור של גביע כסף, מם הסתם אחד מכלי המקדש. המסר הוא אחד- גמלא אינה מכריזה עצמאות לעצמה, גמלא, גם כשהיא מטביעה מטבעות משלה עושה זאת במתכונת הירושלמית.

1900 שנה חלפו מאז נפלה גמלא והדרך לירושלים נפתחה ועד אשר שבו לוחמי צה"ל בשליחות ממשלת ישראל בירושלים, שבו והעפילו אל הרמה ובימים אלו נדמה כי יותר מכל, ששנית גמלא לא תיפול.


accessibility