עין עולם או עין על מה / ערן מאיר

עין עולם או אין על מה    
ערן מאיר- רכז הדרכה במדרשת הגולן

התברך הגולן במעיינות רבים. רבים מהם נושאים את שמות הכפרים הערביים אותם שירתו כך למשל עין ג'וויזה המוכר למטיילים ברכס בשנית (ליד מושב אלוני הבשן). אחרים זכו לשמות מנציחים- כך עין-אי"ה, לשעבר עין סעיד, מעיין במורדות הגולן הדרומי אשר שופץ לזכרו של אילון יעקב הורביץ ומכאן אי"ה (בסוגריים נוסיף שבמקרה זה ישנה גם קריצה לכיוון עולם הרוח, עין-איה, בלי גרשיים, הוא שמו של אחר מספריו של הרב קוק). ויש גם שמות עממיים, כך הפך עין דורה, מעיין הכפר דורה שליד קצרין, לעין אמפי- קיצור של אמפיתיאטרון, וזאת על שום צור הבריכה הבנויה מדרגות מעוגלות. או מעין אחר, למעשה בור מים, בכפר הצ'רקסי ההרוס עין-זיוון אשר זכה לשם עין-מוקש וזאת על שום צמידותו לשדה מוקשים. אם לא נרתעתם מהמיקוש אולי השם הבא גם הוא קטן עליכם. למרגלות חוות הטורבינות ישנו מעיין אשר זכה לשם המפחיד- אין/עין איך לצאת. מה זה ועל מה זה תשאלו? המעיין מכוסה גג בטון שפתח במרכזו. קל לקפוץ פנימה אבל אם לא דאגתם להשאיר חבל ומישהו למעלה שיעזור, אתם עלולים להישאר בפנים.
ומכל המעיינות דומה שמהעיין הבא הוא הידוע ביותר וגן נושא את השם המרשים ביותר:

כל המטייל בגולן ודאי שמע על אתר עיינות עדן ואולי גם הספיק לשכשך בבריכות המים שבמקום. השלט המוצב על הכביש ומפנה אל האתר נושא כמה שמות: עיינות עדן, עין עלמיא ובסוגריים- מעיינות סלוקיה. 'עין עלמיא' זהו אם כן שמו החדש של המעיין המוכר לציבור הרחב בשם מעיין סלוקיה, שם אשר נשאר רק בסוגריים על אותו השלט. אז למה לא לקרוא למעין בשמו המוכר? בעצם-מה פתאום נקרא המעיין של הכפר קצביה בשם סלוקיה? לא זאת בלבד, יש בגולן כפר אחר הנקרא סלוקיה, קילומטר אחד בלבד מצפון לכביש משתא-צומת המפלים (כביש 87) ואל נא יתמה הקורא שאין הוא מכיר כפר זה אף שמקומו, גם מי שיטריח עצמו לראות את שרידיו לא יראה דבר, הכפר נהרס כליל לפני כ-40 שנה ורק חורשת האקליפטוסים מסמנת את מקומו. איך אם כן נדד מעיין סלוקיה (או לכל הפחות שמו) מאיזור ציר הנפט אל צומת קצביה? כדי להוסיף אי סדר למהומה נציין שכפר בשם קצביה נמצא בכלל כחצי ק"מ דרומית-מערבית לצומת הידועה. אז מה לעזאזל קורה פה?

הבה ננסה לעשות סדר בבלגאן. לפני כמאה שנה היה היו שני כפרים בגולן לאחד קראו קצביה ולשני סלוקיה. 'קצב' הוא שמו הערבי של הקנה הצומח בכל נחלי הגולן ומעיינותיו. אין פלא שכפר היושב על פרשת המים שבין נחלי הזויתן והיהודיה נקרא בשמו של הקנה. סלוקיה משמרת את השם היווני סלווקוס, שושלת מלכים אשר משלה בסוריה יותר מ-2000 שנה (על שושלת מפוארת זו נמנה גם  אנטיוכוס אפיפנס הלא הוא אנטיוכוס הרשע מסיפורי חג חנוכה). עיר בגולן בשם סלוקיה  מוכרת עוד  מתקופת בית שני, יוסף בן מתתיהו, מפקד המרד בצפון,  אפילו דאג לבצר אותה בטרם קרב. אבל היכן היא אותה סלוקיה- איש לא יודע. עיון במפות ישנות מגלה כי עד לפני כמה עשרות שנים הופיע השם סלוקיה כשמו של הכפר אשר שכן למרגלות תל-סלוקיה וליד צמד מעיינות שופעים, המכונים כיום עיינות עדן.

מעתה אל תאמר צומת קצביה אלא אמור- צומת סלוקיה?! לימים נדד השם סלוקיה אל מעלה יובלי נחל זויתן והכפר היושב על הצומת זכה לשם חדש- קצביה אל-ג'דידה, דהיינו- קצביה החדשה (בניגוד לקצביה הישנה הנמצאת מעט במורד הכביש, כיום מסתתרת הגבעה מאחורי חורשת אקליפטוסים).

אם כך, למעיין הכפר יש לקרוא מעיין קצביה. ואכן הצצה אל השער בגדר המקיפה את המעיין מלמדת ששמו הוא- עין קצביה.  

אז מה פתאום עין-עלמיא?

לועדת השמות פתרונים. הועדה הפועלת ליד משרד ראש הממשלה וחלק גדול מתפקידה הוא הענקת שמות עבריים למקומות חסרי שם או בעלי שמות לועזיים (בעיקר ערביים).
ממערב לצומת ומורד לכיוון ערוץ נחל זויתן מסומן במפה מעיין קטן ושמו עין 'נוץ א-דוניא' ופרושו: עין מחצית העולם. לאחר מלחמת ששת הימים החליטה ועדת השמות להעניק למעיין הנ"ל שם עברי. היות והתרגום לעברית מסורבל משהו הוחלט להרחיק אל מחוזות הארמית ולכנות את המעיין הקטן – עין עלמיא שהלוא עלמיא בארמית = עולם, ומיא = מים.

כמו בתחומים רבים אחרים- דיבורים לחוד ומעשים לחוד. עין נוץ א דוניא הוא מעיין קטן בעל שם גדול, למעשה לא ניתן כלל למצוא אותו בשטח ברוב עונות השנה. לעומתו, המעיין חסר השם (במפות לפחות) שלמרגלות תל סלוקיה, הוא מעיין מפואר וסגולת מימיו ידועה לכל.
אם תשאלו אותי, למעיינות עדן יש להשיב באופן רשמי את שמם הישן- עיינות סלוקיה. ואילו לאותו מעיין קטן, המתהלל בלא לו, אומר- אין על מה, ואולי בעצם רק בגלל זה ראוי לכנותו עין עלמיא.

 

מפות:

בכולן מופיע חורבת קצביה במורד הכביש (כיום כביש 87).

ההבדלים הם במיקום הכפר סלוקיה וסימום המעיין

העליונה-  מפה טופוגרפית עדכנית מתוך אתר עמוד ענן. השם סלוקיה לא מופיע כלל.

באמצע- מפה משנת 1968- שם המעיין נוץ-א-דוניה משני צידי הכביש הכפר קצביה אל גדידה ואילו סלויקה נמצאת בפינה ימנית עליונה

למטה- מפה משנת 1965 – המעיינות לא מסומנים בכלל. צמוד לכביש הכפר סלוקיה- במקום קצביה אל-ג'דידה

המפות הישנות- מאוסף המפות של ג'וני שגיא ובאדיבותו

 

 


accessibility