מבצע עלי זית ואנדרטת גוליבר

"הערב בבית נר חג מלבלב
לזכר הפלא בירח כסליו
הנר הדולק,
בו רמז ואות
לימי גבורה ניסים ותשועות
ראו והביטו בנות ובנים
הנר מתלקח באלף גוונים
הוא נר ישראל העתיק וחדש
מדור ועד דור אורו יתקדש"

כך בשיר לא כל כך ידוע מיטיב אברהם ברוידס לקלוע היטב למהותו של חג החנוכה, כיצד עם הנצח נאלץ לעמוד על חירותו בכל דור ודורו.
בחג החנוכה לפני 52 שנה התרחשה אחת מפעולות התגמול הגדולות ביותר, מבצע "עלי זית" כונתה הפעולה שהתבצעה אל מול הסורים בדרום מזרח הכנרת. פעולות התגמול התבצעו בתגובה לגל פעולות טרור שהתרחש במהלך שנות החמישים, את אותן פעולות טרור ביצעו "פדאיונים", מחבלים שהסתננו בעיקר דרך הגבול עם ירדן ופגעו ללא אבחנה באזרחי מדינת ישראל.
דוד בן גוריון, היטיב להגדיר את תכלית הפעולות: "אין בידינו להבטיח כל צינור מים מפיצוץ וכל עץ מעקירה. אין בידינו למנוע רצח עובדים בפרדס ומשפחות בשנתן ,אך יש בכוחנו לקבוע מחיר גבוה לדמנו, מחיר יקר מכדי שכדאי יהיה לישוב הערבי, לצבא הערבי ולממשלות הערביות לשלמו". פעולות תגמול בוצעו בתחילה ע"י יחידות שלא הוכשרו לביצוע סוג כזה של פעילות ולכן בתחילה רבו הכשלונות של פעולות אלו, כל זאת עד שהוטל על אריק שרון, אז רס"ן צעיר לאחר סיום תפקידו כקמ"ן פיקוד צפון, להקים את יחידה 101. עוד לפני הקמת היחידה ביצע אריק שרון פעולה נועזת למדי, שבמציאות של צה"ל ומדינת ישראל בשנת 2007 נראית מעט הזויה. הייתה זו פעולת תגמול כנגד הכפר נבי סמואל, השוכן מעט צפונית לירושלים  ואז בשטח ממלכת ירדן היא הוטלה על שרון, שלמד אז כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים, על ידי מישאל שחם אז מפקד חטיבת ירושלים בתגובה לרצח 2 אנשים במושב אבן ספיר. משימתו היתה פיצוץ בית בכפר לטובת המבצע הוא לקח 6 מחבריו הקרובים ביניהם שלמה באום, לימים סגנו ביחידת 101 ויצחק בן מנחם שכונה "גוליבר" על שם מימדיו הפיסיים שנלחם עימו במלחמת העצמאות כל שבעת החברים חצו את הגבול ניסו לפוצץ בית ראשון אך בעקבות תקלה בחומר הנפץ הבית רק התלקח ולא התפוצץ. אצל החבר'ה האלה דבקות במשימה היא ערך עליון ולכן ניפנו לפוצץ בית אחר הדבר כמעט עלה בחייהם עת חיילי הליגיון הירדני המטירו עליהם אש תופת בסופה של הפעולה שבו כל חיילינו בשלום, פעולה הזויה זו שבסטנדרטים של אריק שרון כמובן שקיבלה ציון "נכשל" הייתה למעשה הפעולה שהקימה את יחידת ה101 שעליה נבנתה כל טכניקת פעולות התגמול ואפשר לומר שגם התפיסה הבטחונית אסטרטגית של אותם הימים. היחידה לא התקיימה זמן רב עד שהתאחדה עם גדוד 890 של הצנחנים ואריק שרון מונה למפקד הגדוד. בשנת 1955 בעקבות ירי על דייגים בכנרת הוחלט על ביצוע פעול תגמול, האמת שההחלטה הייתה יותר בדרג צבאי מאשר בדרג המדיני. משה שרת אז שר החוץ היה עסוק ברקימת עסקת נשק עם האמריקאים ופעולת תגמול בהיקף נרחב הייתה כמובן מסכנת את עסקת הנשק ה"עדינה". אך לדרג הצבאי היו תוכניות משלו הוא רצה בתרגול על "רטוב", תרתי משמע של כוחות בהיקף נרחב כהכנה לפעולת רחבת היקף במצריים שסגרו את מיצרי טיראן. כוחות גד' 890 של הצנחנים נערכו באיזור עמק הירדן לפעולה. המשימה שהוטלה על הגדוד היתה כיבוש ופיצוץ כל מוצבי הצבא הסורי על גדות הכנרת ולקיחת שבויים כ"קלפי מיקוח" לשחרור חיילי צה"ל ששהו בשבי הסורי, המפורסם שבין השבויים היה אורי אילן הי"ד . יעדי הפעולה היו: מוצב נוקייב, מוצבי כורסי שהיו יעד מסובך ביותר שמשימת כיבושו הוטלה על הסיירת בפיקודו של מאיר הר ציון שקיבל צל"ש על פעולה זו, מוצב השפך שהיה בצפון הכנרת בנקודה שבה הירדן נשפך אל הכנרת. וכפר עקב שהיה במקום בו נמצא מלון "כינר" את משימת כיבוש כפר עקב הטילו על פלוגה ד' הפלוגה המבצעית של הגדוד בפיקודו של "גוליבר" יצחק בן מנחם אותו לוחם נועז שהיה שותף בפעולת היסוד של ה101 כפי שסיפרנו קודם לכן. כיבוש כפר עקב היתה למעשה הפעולה הקרבי הראשונה בצה"ל בה הונחת כח מהים.

 בליל כ"ז בכסלו תשט"ז יצאה פלוגה ד' בסירות מבית ירח אל עבר הכפר עקב. "גוליבר" שעמד בראש לוחמיו ירד ראשון מהסירות לעבר הכפר ובעת ההסתערות, נהרג מרימון שהושלך על ידי הסורים לכיוונו. לפני מותו עוד הספיק להעביר את הפיקוד לסגנו שהשלים את המשימה במחיר הכבד מכל מותו של יצחק בן מנחם "אדם ולוחם". יחד עימו נהרגו עוד כחמישה לוחמים. לאחר מלחמת ששת הימים הקימו חבריו של "גוליבר" אנדרטה לזכרו על שרידי הכפר עקב.

האנדרטה קיימת גם כיום וניתן להגיע אליה דרך מלון "כינר" השוכן לחוף הכנרת האנדרטה נמצאת צפונית לחוף המלון. ניתן להמשיך מהאנדרטה דרך שביל "סובב כנרת" המסומן סגול  לסיור בשרידי הכפר עקב ולסיים בפינת חמד יפה בה נטועים עצי אקליפטוס ענקיים. על דמותו המיוחדת של "גוליבר" נכתב ספר ששמו "אדם ולוחם" כבר מעיד על נשוא כתיבתו.